דראושה נ' שיק גרופ בע"מ

החלטה

רקע ותמצית טענות הצדדים

לפניי בקשה לסילוק התובענה על הסף.

עסקינן בתביעה אשר הגישה המשיבה נגד המבקשת ואשר במסגרתה עותרת לסעד של צו עשה.

מכתב התביעה עולה, כי המשיבה היא הבעלים והמפעילה של חנות בגדים והמבקשת הינה חברה אשר סיפקה בגדים לחנות. המשיבה טוענת, כי לאחר שנקלעה למצוקה זמנית והמחאותיה לא כובדו פנתה אליה המבקשת ודרשה לקבל בחזרה את מלוא הבגדים אשר נמצאים ברשות המשיבה ואשר תמורתם טרם שולמה למבקשת. המשיבה טוענת, כי מסרה את הבגדים לנציג המבקשת, אולם המבקשת לא השיבה לה המחאות שלה אשר מצויות בידיה. עוד טוענת המשיבה, שהמבקשת זיכתה אותה בעבור הסחורה שהיא השיבה אולם עשתה כן לא בהתאם לערך הסחורה במועד הרכישה, כפי שהצדדים נהגו עד לאותו מועד, ותחת זאת החליטה לזכותה בערכים שונים ושרירותיים ללא כל הסבר או הסכמה. המשיבה עותרת, כי בית המשפט יחייב את המבקשת להשיב לה את המחאותיה אשר נמסרו למבקשת. כן עותרת, כי בית המשפט יחייב את המבקשת לזכות אותה בהתאם לערכם של הבגדים אשר הוחזרו במועד הרכישה.

המבקשת טוענת, כי יש להורות על סילוק התובענה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית וחוסר סמכות מקומית. המבקשת טוענת, כי השיקים אשר מסרה לה המשיבה הופקדו, חוללו והוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. לטענתה, ככל שהמשיבה מתנגדת לביצוע השיקים עליה להגיש התנגדות בהתאם להוראות החוק. המבקשת טוענת, כי ההליך בו נקטה המשיבה אינו ההליך הנכון. לטענתה, ניהול ההליך דרך תיק ההוצאה לפועל הינה הדרך היעילה והמתבקשת על פי דין לבירור התובענה. כן טוענת, כי מקום מושבה ומקום ביצוע עסקיה הינו בתל אביב ולפיכך לבית משפט זה אין סמכות מקומית לדון בתובענה.

המשיבה טוענת, כי פתיחת תיק הוצאה לפועל על ידי המבקשת אין בה כדי לחסום דרכה בניהול התובענה בה עסקינן. לטענתה, אין מניעה, כי תעתור לקבלת צו עשה המורה למבקשת להשיב אליה את ההמחאות אשר נמצאות ברשותה. המשיבה ציינה, כי טרם בוצעה מסירה בתיק ההוצאה לפועל. לטענתה, לכאורה ניהול שני ההליכים במקביל יביא לסרבול ובזבוז זמן אולם סביר שהתנגדותה תתקבל ואז יפעלו הצדדים, או מי מהם, לשם איחוד הדיון בתובענות.

באשר לסמכות המקומית טוענת המשיבה, כי ההסכם נשוא כתב התביעה נכרת בנצרת ולפיכך ובהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, בית משפט זה הינו בעל הסמכות לדון בתובענה. לחלופין טוענת המשיבה, כי ככל שבית המשפט בנצרת ימצא, כי הוא אינו בעל הסמכות המקומית לדון בתובענה הרי שהסעד הראוי הינו העברת התובענה ולא סילוקה על הסף.

המבקשת הגישה תגובה לתגובת המשיבה וטענה, כי משלא צירפה המשיבה תצהיר לתגובתה הרי שיש לדחות את תגובתה. לטענתה, היא לא שגתה עת עתרה, כי בית המשפט יורה על דחיית התובענה בשל חוסר סמכות מקומית, שכן בית המשפט מוסמך לעשות כן.

לטענת המבקשת, תיק ההוצאה לפועל נפתח בלשכת ההוצאה לפועל ברחובות, ולא בתל אביב כפי שטענה המשיבה בתגובתה. עוד טוענת, כי ביום 18.8.11 בוצעה מסירה של האזהרה בתיק ההוצאה לפועל ועל כן טענת המשיבה לפיה לא בוצעה מסירה בתיק ההוצאה לפועל מתייתרת.

המבקשת טוענת, כי המשיבה הגישה התנגדות במסגרת תיק ההוצאה לפועל וניתנה החלטה באשר לעיכוב הליכים להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב. המבקשת טוענת, כי בנסיבות האמורות ומאחר והדרך הראויה לבירור תובענה זו הינה על ידי הגשת התנגדות הרי שיש להורות על סילוק התביעה על הסף.

דיון ומסקנות

לאחר שקילה ובחינה של מכלול טענות הצדדים והחומר המצוי לפני מצאתי, כי דין הבקשה להתקבל.

במסגרת התביעה בה עסקינן עותרת המשיבה, כי בית המשפט יחייב את המבקשת להשיב לידיה המחאות אשר מסרה למבקשת. כמו כן עותרת, כי בית המשפט יחייב את המבקשת לזכותה בעבור הבגדים אשר היא השיבה לה בהתאם למחיר הבגדים בעת הזמנתם.

אין מחלוקת, כי המבקשת הגישה את ההמחאות לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. מתגובת המבקשת עולה, כי המשיבה הגישה התנגדות וכי התובענה הועברה לבית משפט השלום בתל אביב. הנה כי כן, בין הצדדים מתנהלת תובענה בנוגע להמחאות נשוא התובענה שלפניי. בנסיבות אלו, אין מקום לנהל תובענה נוספת בנוגע לאותן המחאות. ככל שיש למשיבה טענות בנוגע להמחאות האמורות הרי שעסקינן בטענות הגנה אשר ראוי, כי היא תעלה במסגרת הדיון בתובענה המתנהלת בבית משפט השלום בתל אביב.

במסגרת התביעה שלפניי העלתה המשיבה סוגיה נוספת שעניינה הזיכוי אשר המבקשת זיכתה אותה בגין הבגדים אשר השיבה לה. מהנספחים אשר צורפו לכתב התביעה עולה, כי המבקשת התחייבה, לכאורה, להשיב למשיבה המחאות אשר מסרה לה המשיבה, לאחר קיזוז הסכום בגין הסחורות אשר המשיבה השיבה לה.

מהאמור לעיל עולה, כי קיים קשר ישיר וממשי בין הדיון בשאלה כמה כסף אמורה הייתה המבקשת לקזז בגין החזרת הסחורה לבין הדיון בנוגע להמחאות אשר מסרה המשיבה למבקשת. הכרעה באשר לסכום אשר היה על המבקשת לזכות את המשיבה תשליך בהכרח על המחלוקת באשר להמחאות בהן עסקינן.

עסקינן בטענת הגנה אשר בידי המשיבה להעלות במסגרת התובענה המתנהלת בבית משפט השלום בתל אביב. עסקינן בטענה לפיה המשיבה פרעה לטענתה את השיקים האמורים עת השיבה את הבגדים למבקשת והייתה אמורה לקבל זיכוי בהתאם לסכום אשר שילמה במועד הזמנתם. לפיכך, ראוי, כי אף סוגיה זו תידון במסגרת התובענה אשר הגישה המבקשת ואשר נדונה בבית משפט השלום בתל אביב.

לאור האמור לעיל, מצאתי, כי אין מקום לדון בשתי התובענה במקביל. ניהול שתי התובענות במקביל יביא לסרבול ובזבוז זמן. לשם מניעת כפל דיון והכרעות סותרות אין מקום לנהל שתי תובענות בנוגע להמחאות האמורות, בין אותם צדדים ובגין אותה עסקה.

בנסיבות אלו, אני נעתרת לבקשה ומורה על סילוק התובענה על הסף. בשולי הדברים אציין, כי לא הוגשה בקשה לאיחוד הדיון בין שתי התובענות, על אף שבמסגרת תגובתה טענה המשיבה, כי סביר שהתנגדותה תתקבל וכי לאחר מכן תוגש בקשה לאיחוד דיון בין שתי התובענות.